אלה.

  קברתי אותה תחת עץ החרוב בשדה מול הבית. היא כל כך קרובה עכשיו. אחר כך הלכתי לטיול של בוקר; לאחר הגשמים הראשונים בשדות השלף, החלו לבצבץ עשבים והמרחבים החומים הפכו בין לילה לירקרקים.  עצי האלה התחילו  להצהיב. כל קוצי הבר שיבשו זה מכבר, הושכבו על ידי הרוח נמוך וקרוב לאדמה. עם הגשמים הראשונים הם הופכו לרקבובית ומשמשים מצע גדילה לדור הבא, שאת זרעיו כבר הספיקו לפזר. האבל שלי בא בגלים. מתוך שגרה אני חושבת שהיא עוד מחכה לי בבית, … המשך לקרוא אלה.